רשב"ם על בבא בתרא קכ״ו ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רשב"ם על בבא בתרא קכ״ו ע״ב:י׳ רשב"ם על בבא בתרא קכ״ו ע״ב:י״ג »

11 הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, אֲמַר לֵיהּ: מוּחְזְקַנִי בָּזֶה שֶׁהוּא בְּכוֹר. אֲמַר לֵיהּ: מְנָא יָדְעַתְּ? אֲמַר לֵיהּ: דְּכִי הֲווֹ אָתוּ לְגַבֵּי אֲבוּהּ, אֲמַר לְהוּ: זִילוּ לְגַבֵּי שִׁכְחַת בְּרִי, דְּבוּכְרָא הוּא וּמַסֵּי רוּקֵּיהּ.

פירוש רשב"ם על בבא בתרא קכ״ו ב:י״א

11 מוחזק אני בזה שהוא בכור - והיה עד אחד עמו והאי בכור היה שמו שכחת כדלקמיה:

12 דכי הוו אתו - החוששין בעיניהן:

13 שכחת ברי - שם הבכור ולאו היינו בריה דר"ח דאמרי' בלא יחפור לעיל בבא בתרא דף כו. אמר ר"ח לא שכיב שכחת ברי אלא דקץ תאינתא בלא זמנה:

14 מסי רוקיה - לעין:

« רשב"ם על בבא בתרא קכ״ו ע״ב:י׳ רשב"ם על בבא בתרא קכ״ו ע״ב:י״ג »